בקטע זה ניתן למצוא קישור למאמר באנגלית שנכתב ע"י הרב יעקב גולדשטיין, מוצגים הרקע והפרטים של מספר מסורות וגרסאות שונות הקשורות ל-'שלום עליכם'. המאמר מיועד בעיקרו לאלו השולטים באנגלית ברמה גבוהה יחסית, שכן הוא מכיל הפניות והערות שוליים רבות. הוא מתאים לאלו המכירים את הפיוט, ומעוניינים להבין יותר לעומק את הרקע לכתיבתו ואת ההבדלים בין הגרסאות השונות שלו.
'שלום עליכם' הוא הפיוט המושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת הערב. הפיוט מושר בקרב כל העדות, אם כי ישנם הבדלי גרסאות קלים בין הזרמים השונים. מחברו של הפיוט אינו ידוע, אך הוא משויך מבחינה היסטורית, כפי הנראה, למאה ה-17.
הפיוט מבוסס על דברי חז"ל מן התלמוד הבבלי לפיה שני מלאכי שרת מלווים את האדם בצאתו מבית הכנסת לביתו – אחד טוב ואחד רע. אם מגיע היהודי לביתו ומוצא בו נר דלוק, מיטה מוצעת ושולחן ערוך, מברך המלאך הטוב כי כך יהיה גם לשבת הבאה. לברכה זו מצטרף, בעל כרחו, המלאך הרע. אם חלילה המצב שונה, המלאך הטוב נאלץ להצטרף ל-'ברכתו' של המלאך הרע.
הבית מורכב מארבעה בתים, או חמישה למנהג הספרדים, ונהוג לכפול כל בית שלש פעמים. בשירתו פונה היהודי למלאכים ואומר להם 'שלום עליכם', 'בואכם לשלום', 'ברכוני לשלום', 'בשבתכם לשלום', בצאתכם לשלום'. לאחר סיום הפיוט נהוג להוסיף שני פסוקים.
הרב יעקב גולדשטיין חיבר מספר ספרים בנושאי ההלכה היהודית ומשמש כמנהל אתר 'שולחן ערוך הרב', אשר מהווה אכסניה למאגר המידע הגדול ביותר של ההלכה היהודית. לקריאת המאמר, לחצו כאן.