omrid
בעמוד זה ניתן למצוא מאמר מאתר aish העוסק במשמעות המנהג לתת דמי חנוכה לילדים במהלך ימות החג. המאמר, שכתב הרב שמעון אפיסדורף, עוסק בניתוח תיאורטי של משמעות השימוש בכסף מחד, ושל העיקרון הרוחני העומד בבסיס חג החנוכה מאידך, וכיצד שניהם מתקשרים למנהג דמי החנוכה. לפי המאמר, חנוכה הוא החג היחידי במסורת היהודית בו ניתן למצוא התייחסות ישירה לעניין השימוש בכסף: לדוגמא, האיסור לספור כסף לאורם של הנרות, שאינו תקף לגבי שום עיסוק יומיומי אחר, כמו גם העובדה כי באף חג אחר אין מנהג לתת כסף לילדים.
לטענת המאמר, הסיבה למנהג ולקשר הייחודי שלו לחנוכה קשור למושג הפוטנציאל- חג החנוכה מבוסס על הניסיון לראות את הפוטנציאל הקיים בכל אדם, וכפי שקיים פוטנציאל המחכה לצמיחה ומימוש בכל ילד, כך גם ביחס לכסף, הנמדד רק לפי פוטנציאל השימוש בו, ולא מהווה שום משמעות מעבר לכך: "כשאנו מדליקים את החנוכייה, עלינו להתקרב ולהביט באותן להבות זעירות ולהרהר בפוטנציאל. שכן, במקום בו אחרים רואים חשכה, אנו נקראים לראות את האור. עלינו להביט בילדינו, לראות מעבר לבעיות ולמריבות ולראות את הפוטנציאל… בכל אירוע שמתרחש בחיינו, עלינו לראות את מה שקיים מתחת לפני השטח, לגלות את המהות ולממש את הפוטנציאל הגלום בנו, באופן הטוב היותר. מימוש הפוטנציאל – זוהי משמעותו של הכסף, זוהי משמעותם של דמי החנוכה".