omrid
בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע של הזמר אביהו מדינה לבית הראשון של הפיוט 'מעוז צור' ולאחריו ברכת 'הנרות הללו' בנוסח האשכנזי, המוכר בבתים רבים בישראל. הביצוע לקוח מתוך עמוד היוטיוב של החינוכית. את הפיוט נהוג לזמר בימי חנוכה לאחר הדלקת הנרות. יש השרים רק את הבית הראשון בו (בדומה לביצוע המובא כאן), ויש שנוהגים לשיר את כולו מתחילתו ועד סופו. מקור הפיוט הוא בימי הביניים (מאה 12-13), והוא התקבל כמעט בכל קהילות ישראל, מלבד יהודי תימן. זאת על אף שכיום גם רבים מבני עדה זו נוהגים לשיר אותו.
הפיוט עצמו בנוי משישה בתים, כאשר חמשת הראשונים יוצרים אקרוסתיכון (רצף האותיות הראשונות בכל בית)- 'מרדכי', המרמז על שם המחבר. עם זאת, לא ברור לחלוטין באיזה מרדכי מדובר. הוא מתייחס לתקופות השונות בתולדות העם היהודי, בהן היה בסכנת השמדה וכיליון ע"י ממלכות זרות, אך נושע ע"י הקב"ה. על כן, מדובר בשיר הלל והודיה לקב"ה על הנסים שעשה עמנו, ולכן מתחבר ישירות גם לחג החנוכה.
'הנרות הללו' הוא קטע הנהוג להוסיף לאחר הדלקת נרות החנוכה, ומתוכו מקובל לשיר את החלק הראשון (על אף שיש הנוהגים לשיר ולומר גם את החלק השני).
בקישור המצורף ניתן לקרוא פרשנות וביאור של מילות הבית הראשון בפיוט, מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב ע"י הרב בני לאו ויקיר שגב.
בתמונה המצורפת ניתן ללמוד את התווים למנגינה המוכרת של הפיוט בנוסח האשכנזי, שחובר במאה ה-16 בגרמניה.
מילות הפיוט (בית ראשון בלבד):
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
יִכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:
'הנרות הללו':
הנרות הללו שאנו מדליקין
הנרות הללו שאנו מדליקין
על הניסים ועל הנפלאות
ועל המלחמות ועל התשועות
שעשית לאבותינו, שעשית לאבותינו
בימים ההם, בימים ההם
בימים ההם, בזמן הזה.
על ידי כוהניך, כוהניך הקדושים
וכל שמונת ימי החנוכה
הנרות הללו קודש הן
ואין לנו רשות להשתמש בהם,
אלא לראותם בלבד
ואין לנו רשות להשתמש בהם,
אלא לראותם בלבד.