omrid
בעמוד זה ניתן לקרוא את שירה של דליה רביקוביץ' 'כתמי אור', המתכתב עם נרות החנוכה והמשמעות של מנהג הדלקתם. בשיר מתארת רביקוביץ' את הניגוד שבין האור לבין 'החומר האפל', אשר כתמי האור מצליחים להאיר, לחמם ולהחיות אותו. בכך, מרמזת רביקוביץ' על כוחו של האור, ונרות החנוכה כחלק מכך, להעניק חיים חדשים למה שנראה עד עתה כדומם וחסר חיות.
השיר פורסם במקור בקובץ השירים 'אהבת תפוח הזהב', מחברות לספרות תשי"ט
מילות השיר המלא:
וְלֹא נִשְׁמַע בָּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר
וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.
וְהֵם נִגָּרִים כִּבְשָׂמִים וְרַכָּה וּשְׁלֵוָה תְּנוּעָתָם
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל הֵם נִקְוִים לְמַבּוּעַ קָטָן
וְיֵשׁ בָּהֶם חֵן וְחֶמְדָּה שֶׁגּוֹאִים וְעוֹבְרִים עַל גְדוֹתָם.
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִבְעָה מִכְרֶה שֶׁל זָהָב
וְהַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל מְגַלֶּה אֶת מַעֲמַקָּיו
וְיֵשׁ אַהֲבָה עֲנֻגָּה בֵּין הָאֹפֶל לְבֵין הַזָּהָב.
וְהֵם חֲבוּקִים וּשְׁלֵוִים וְאֵין בָּהֶם קוֹל וּמַשָּׁב
וְהָאוֹר מְנַטֵּף וְנוֹשֵׁק אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו
וְהָאֹפֶל הוֹפֵךְ אֶת גּוּפוֹ כִּבְאֵר לְכִתְמֵי הַזָּהָב.
וְלֹא נִשְׁמַע בָּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר
וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.