הפיוט 'דרור יקרא' לשבת בביצוע 'הברירה הטבעית' (קול וטקסט)

הפיוט 'דרור יקרא' לשבת בביצוע 'הברירה הטבעית' (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין להקלטה של הפיוט 'דרור יקרא' בביצוע הרכב 'הברירה הטבעית'. 'דרור יקרא' הוא פיוט הנהוג לשיר בסעודת הבוקר יום השבת, אך יש גם השרים אותו בסעודת ליל שבת. כמו מזמורים רבים אחרים, גם מזמור זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר מבנה טקסטואלי היוצר מילה (או רצף מלים) על ידי ליקוט האותיות הראשונות של פסוקי כל בית. 'דרור יקרא' יוצר באותיות הראשונות של כל ארבעת פסוקי 3 הבתים הראשונים את המילה 'דונש'- שמו הפרטי של מחברו.

שמו המלא של המחבר הוא רבי דונש בן לבראט [920-990], פרשן, משורר ומדקדק יהודי שחי בראשית ימי הביניים. רבי דונש היה נכדו של רבינו סעדיה גאון וחותנו של רבינו ניסים גאון. בנו הגדול של רבי דונש נפטר מעט לפני נישואי בתו עם רבי ניסים, וזה שלח לו את הספר 'יפה מהישועה' לנחמו. אז חיבר רבי דונש את השיר 'דרור יקרא לבן עם בת', כשבכך הוא מעלה את זכרו של בנו המנוח ואת נישואי בתו הקרבים.

הזמר מדבר על גאולתו וחירותו של העם היהודי הנרדף, על הגמול לשונאיו ונושיו, ועל מנוחת ושמירת יום השבת.

לזמר זה לחנים מוכרים שונים, כאן הוא מופיע בגרסתו המוכרת ביותר – לחן עממי תימני, בביצועה של להקת 'הברירה הטבעית'.

נוסח הפיוט המלא:

דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת, וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת,
נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת, שְׁבוּ וְנֽוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת.

דְּרוֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי, וְאוֹת יֶֽשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי,
נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי, שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי.

דְּרוֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בָּצְרָה, וְגַם בָּבֶל אֲשֶׁר גָּבְרָה,
נְתוֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה, שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא.

אֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר, הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר,
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר, שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר.

הֲדוֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא, בְּמוֹג לֵבָב וּבַמְּגִנָּה,
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּֽאנָה, לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה.

דְּעֵה חָכְמָה לְנַפְשֶֽׁךָ, וְהִיא כֶֽתֶר לְרֹאשֶֽׁךָ,
נְצוֹר מִצְוַת קְדוֹשֶֽׁךָ, שְׁמוֹר שַׁבַּת קָדְשֶֽׁךָ.